לחץ להגדלה
חנה
לחץ להגדלה
ברכת שנה טובה
לתמונות נוספות באלבום לחץ כאן
Anunksnado AnunksnadoST הדליק/ה נר לזכרה ב-03/09/2017: "The ED caused by that surgery can be either temporary or permanent. He is content, along with the the complete opposite of our thoughts senior years has in store for us.".
 
Josh Josh Grandes הדליק/ה נר לזכרה ב-14/07/2015: "Hi, I have recently visited your website and figured I could help you optimizing it for all mobile devices. Our experts have extensive knowledge of all latest innovations providing the best in mobile-optimized web performance and security. We would gladly design mobile-optimized landing pages for any of your online campaigns if needed. Please let me know if you find this interesting. All the best, Joshua Grandes AgentGrpahics. Email - josh@agentgraphics.com".
 
לנרות זיכרון נוספים לחץ כאן
להדלקת נר לזכר חנה פרליס, אנא מלא את הטופס הבא:
שם פרטי:
שם משפחה:
תוכן: (עד 120 תווים)
הדלק
נקה
לשליחת הודעה למכריך על אתר לזכר חנה פרליס, אנא מלא כאן את כתובות הדוא"ל שלהם:
שלח
נקה
אם ברצונך לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שאתר זה מתעדכן, לחץ כאן
סבתא חנה ז"ל / לאה נודל 
חנה פרליס הייתה הסבתא שלי, הסבתא היחידה שזכיתי להכיר. סבתי מצד אבא, לאה דומנביץ ז"ל, נפטרה בדמי ימיה בהותירה שני ילדים צעירים.
כשאני מנסה להעלות לכתב את זיכרונותיי עליה, אני חולפת על פני עשרות שנים, אולם אותה תחושה מתוקה של נכדה עדיין זורמת בי; הנה אני, אותה ילדה קטנה בת ארבע, מטפסת במעלה גרם המדרגות לביתם של סבא וסבתא, והמדרגות מוליכות אותי לעולם שונה מהעולם הרגיל של ילדותי בכפר. בארון הבגדים, אשר בחדר השינה האפלולי, אני מגלה אוצרות קסומים מארץ רחוקה אשר מעבר לים:
הנה בובה כהת עור, תיק פלסטיק ירקרק מלא במחרוזות ססגוניות בשלל צבעי הקשת בהן ומחרוזת זכוכית קסומה אחת, שנדמתה בעיני כיקרה מכולן – אני מסתכלת דרך החרוזים השקופים וניצוצות של אור צובעים את החדר באורות מתחלפים מרהיבים. בתוך בד סגול רקום בפרחים אני מוצאת תמונות של קרובים ורחוקים – בני משפחה מארצות רחוקות, חלקם לבושים בבגדים אלגנטיים, כה שונים מבגדינו שלנו באותם הימים.
והנה תמונה בגווני החום של נערה אמריקאית צעירה, עם חיוך שובב שובה לב על פניה – סבתא חנה מוכנה להפליג על אוניית חייה בהתלהבות ובשמחה להגשמת האידיאלים הציוניים, הבוערים בליבה.

סבתא חנה עלתה לארץ ישראל ועזבה בית חם ותומך במסע לארץ ישראל, אשר באותם הימים הייתה מלאה בסכנות ובאתגרים. דבר לא עמד בדרכה, מלאת עוצמה ואמונה נפרדה מהוריה מאמה ומאביה – וכל זאת בשנת העשרים לחייה. האמונה בדרכה עזרה לה לדעתי להשלים עם הפרידה ממשפחתה בארה"ב, כמו גם קשר המכתבים עם אביה שנמשך עד לפטירתו ונכתב בעברית צחה.
אביה, איש משכיל, בעל בית דפוס ומנהל בי"ס יהודי, היה אישיות מרשימה בעצמו. האב, אם כי לא זכה לדרוך על אדמת ארץ ישראל, היה מעודכן בפרטי הפרטים של בתו האהובה. אותי כילדה, סבתא חנה חשפה לעולם תרבותי עשיר. לדברים אשר היו כה חשובים לה: אהבת הספר, התרבות, היופי והאסתטיקה.
המשורר חיים נחמן ביאליק היה נערץ על סבתא במיוחד והרושם שהשאיר בה המפגש עמו כשהייתה נערה צעירה, השאיר בה חותם עד יום מותה.

אך יחד עם כל אלה, החיים הגשמיים בכפר לא היו קלים כלל וכלל; חיי העמל, העבודה החקלאית המתישה, החשש התמידי משריפות בפרדס, החמסינים "שהפילו חלל" בלולי התרנגולות, תקלות בציוד החקלאי ועוד מיני "מרעי בישין", אולם סבתא וסבא בהרבה זיעה ואהבה המשיכו כל יום לתת את מלוא כוחם למשק החקלאי.
סבתא הייתה מלאה תמיד התפעלות והתפעמות מחיי היום-יום שלנו. לא הייתה זאת התלהבות ילדים, הרוצים לרצות ילד נרגש מלא ברשמים. התעניינותה הייתה כנה ונבעה מעומק ליבה. שמחתה הייתה אמיתית, כמו גם גאוותה בהישגנו.
סבתא התברכה באישיות רעננה וחיונית ומחשבתה הייתה צלולה וחדה. גם בערוב ימיה המשיכה להיות אשת שיחה מלבבת, דבר שחיבב אותה על מבוגרים וצעירים כאחד. למרות שהייתה אישה דומיננטית ודעתנית, נתנה לבן שיחתה תמיד את התחושה שדבריו מרתקים אותה עד בלי די. סיפוריה שלה היו צבעוניים במיוחד ורוויים באהבת הארץ.
סבתא חנה אהבה את החיים, ולי נראה שחייתה אותם במלוא עוצמתם ובבהירות רעיונית. אני בטוחה שהייתה מלאה סיפוק בדרכה ובהגשמתה האישית בארץ – גם אם אינני בטוחה שמדינת ישראל כיום הייתה המדינה שראתה בחזונה כשעלתה ארצה.

בערוב ימיה של סבתא, כשנשאלה לשלומה נהגה לענות: "הכל לפי הגיל" – כמתוך השלמה עם השנים החולפות – ובכל זאת, כשגברה עליה מחלתה נראה היה שלא האמינה שדבר כזה באמת קורה לה. הזיקנה לא תאמה את הרוח הצעירה שנשבה בה, והיא לא ויתרה על החיים עד יומה האחרון ונלחמה עליהם עד הסוף.

אני נכדתה, אזכור תמיד את נדיבותה ואהבתה הרבה, האכפתיות שלה ומאור פניה כשבאתי לביקור. שיני הזמן נגסו בכל, אך תמיד הייתה נחמה רבה בידיעה שהיא שם בביתה, נכונה תמיד לקבל את פני בשמחה. כשסבתא חנה עברה מן העולם לעולמות עליונים – חלפה מבחינתי תקופה תמימה, אך מלאה באידיאלים. תקופה בה התקבלו אמיתות היסוד כהגדרתן וללא פקפוק. תקופה בה היו דברים חשובים יותר מהגשמת ה"אני", המקודש עד לכדי מיאוס בימינו אלה. סבתא חנה הייתה כנוף המולדת אשר אליה עלתה בצעירותה בלהט ציוני כה עז.

לאדמה זו אשר הייתה כה קשורה אליה, ואותה כה אהבה, שבה ביום כ"ב באב תשס"ג.

תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.

נכדתך האוהבת,
לאה נודל
פגישה מרגשת עם ח.נ. ביאליק  / עד עולם
בגיל 16 פגשה חנה פרליס את ח.נ. ביאליק. היה זה במהלך כנס של תנועות הנוער הציוניות בארה"ב. היא ניגשה אליו, הגישה לו זר שושנים גדול ואמרה בעברית: "ברוך היית בעוזבך את ציון וברוך תהיה שבעתיים בשובך אליה". הוא הפנה אליה את ראשו בפליאה: "נערה בארץ זו המדברת בשפת ארץ ישראל?" ונשק ללחיה. חנה פרליס נולדה ב-1910 בבולטימור שבמרילנד, ארה"ב. הוריה, רחל וטוביה זקס, עודדו את בתם לקחת חלק בפעילות ציונית. היא סיימה את לימודיה בקולג'' העברי ובבית המדרש למורים וארבע שנים לאחר המפגש המרגש עם ביאליק החליטה ליישם את האידיאולוגיה עליה התחנכה ולעלות לארץ ישראל. אביה תמך בילדתו בת ה-20 ולמרות דאגתו היה גאה בהחלטתה. עם עלייתה לארץ ישראל ב-1930 הגיעה לירושלים והתלבטה האם להמשיך את לימודיה האקדמיים או לפנות להתיישבות. כאשר שמעה על שמונה אמריקאים שהתיישבו ב''קבוצת שילר'', הצטרפה אליהם ועשתה את צעדיה הראשונים בחקלאות. באותם ימים הכירה את ליפא פרליס. הקשר בין השניים התהדק והם נישאו בטקס צנוע בירושלים. כעבור כשנה נולדה בתם הבכורה יעל והם התקבלו כחברים במושב כפר גבתון. במאורעות תרצ"ט (1939) נרצחו שכניהם הקרובים. אביה המודאג קרא למשפחה לעזוב ולשוב לארה"ב. תשובתה של חנה היתה חד-משמעית: "לא נזוז מכאן". משפחת פרליס הקימה משק עזר ובו לול עופות, רפת ופרדס. "לאמא היה סדר יום קבוע", מספר הבן חזי. "היא פתחה את הבוקר בקריאת העיתון ''דבר'' ולאחר מכן טיפלה בבית, בילדים ובמשק. הקשר שלה לעבודת האדמה היה טבוע בה עד יומה האחרון". "היא היתה אישה דומיננטית ופעלתנית", מספרים בני משפחתה. "יש שטענו שהיתה קשוחה אבל מתחת לקליפה הקשה היו רכות והמון אהבה". חנה פרליס היתה ללא ספק מאחרוני דור הנפילים, בוני הארץ.

(כתבת זיכרון לזכרה שפורסמה בעיתונות הארצית בחודש 6/04 )
QHGRSMTFE / Dami Dami (QiIeBEigsqpwD)   לקריאה  
לזכרה / מיכל חביב    לקריאה  
סבתא חנה / דוד ביתן    לקריאה  
חנה פרליס/ מתוך הספד שנשא אבנר פרליס בהלווייתה של חנה    לקריאה  
קווים לדמותה של אמא / חזי ויעל (ילדיה)   לקריאה  
להוספת דברים לזכרה לחץ כאן 
שם פרטי:
שם משפחה:
חיפוש מתקדם
דף הבית |  יצירת אתר זיכרון |  מידע לאבלים ולמנחמים |  אודות "עד עולם" |  תקנון |  צור קשר |  כל אתרי ההנצחה
כל הזכויות שמורות ©